של הילדים שלכן ! אבל עצרי . גם אם אין לך ילדים , תמצאי כאן ידע להעצמה שלך , לשינוי השיח הפנימי . בסופו של דבר בכולנו מסתתרת ילדה . "היא לא ממשת את הפוטנציל שלה. " זה המשפט היחיד שאני זוכרת מהמורות שלי , בערך מכיתה ב. מרגיז נכון ? אז היום קצת פחות מפריע לי , גדלתי , החכמתי והבנתי. פעם רק כך היו מעצימים . כן הזוי , אבל יש א-נשים שהמוטיבציה שלהם היא נגזרת של "אני אראה להם מה זה להגיד לי שאני לא יכולה" ניחשת ,
לא עבד עלי,
אני זוכרת איך אני בוכה בסתר בלילה ,
ורק מחפשת להעלם מהכיתה.
היום אני יודעת שיש לי בחירה , ושעם הילדות שלי אסור לי לעשות את אותה טעות אז...
מעבר לזה שיש לי 2 בנות משלי , אין לי שום ידע מקצועי בתחום
ולכן ביקשתי מ דורית כהן חרמון – מנחה להורים מאותגרי מערכת החינוך.
7 טיפים להעלת הביטחון העצמי אצל ילדים.
1 ) להתמקד בפרטים: במקום להשתמש במחמאות כלליות ובכותרות כמו "איזה ציור יפה", "אתה טוב במתמטיקה" ועוד, חשוב להסביר לילד מה הוא בדיוק עשה
שהוא זוכה למילה הטובה, למשל: "ראיתי שלא היה לך פשוט, ובכל זאת התאמצת והצלחת לפתור היטב את התרגיל".
2) להיות אמינים: לעודד את הילד על דברים אמיתיים. ילדים מבחינים בזיוף ובמחמאות מוגזמות, ולכן חשוב לשים לב שאנחנו מעודדים אותו על דברים
שהוא באמת עשה, ולא מגזימים. לדוגמה, אם הילד לא הצליח להבקיע אף שער במשחק הכדורגל, לא נעביר ביקורת כמובן, אבל גם לא נגזים בנוסח "אתה אלוף בכדורגל!". נתמקד בחוזקות שלו במשחק, למשל: "ראיתי שהצלחת למסור לדני
שלוש פעמים", או "בלמת יפה את רמי".
3) להדגיש כל התקדמות: לעיתים קרובות אנחנו רוצים לראות שינוי מהיר בהתנהלות של הילד, אבל דווקא כאן חשוב מאוד לגלות סבלנות כדי שההתקדמות תימשך.
למשל, אם שוחחנו עם הילד על כך שאנחנו מצפים ממנו להתלבש לבד
בבוקר, ולמחרת הוא לבש לבד מכנסיים ) אפילו אם לקח לו הרבה זמן ( ועדיין לא
לבש חולצה, נוכל להגיד לו "כל הכבוד שלבשת לבד מכנסיים, בוא נראה איך
אתה לובש חולצה!", במקום להאיץ בו "נו, אתה עוד לא לבוש?".
4) להתייחס למובן מאליו: הילדים שלנו עושים הרבה מאוד דברים כמו שמצופה מהם (קמים בבוקר ומתארגנים, חוגרים חגורת בטיחות במכונית, מפנים את
הצלחת מהשולחן לכיור, ועוד). חשוב להתייחס גם להתנהגויות אלה, שכבר הפכו לחלק מההתנהלות היומיומית. לשקף לילד איך הוא מסייע לנו ולא לקחת זאת כמובן מאליו.
5) השתמשו במילים מעודדות: הן מאוד מצמיחות את הילד שלנו ונותנות להם ביטחון ויחד עם זאת אנחנו לא נמצאים שם כל הזמן, חשבו על פתרונות זמינים עבור זה . כמו פתקים בקופסאת האוכל או צמיד שיזכיר להם את הטוב שבהם יכול לתמוך ולסייע לאורך היום, בעיקר ברגעים לא פשוטים. מילים יוצרות מציאות הן יחזקו את הביטחון העצמי של הילד שלכם.
6) להימנע מביקורת: לפעמים הילד שלנו מפשל, טועה, עושה אחרת ממה שייעצנו לו ומשלם מחיר.
אלה המקומות שהוא זקוק במיוחד לעידוד ולתמיכה, ולכך שנהיה שם בשבילו, בחיבוק ובנוכחות. הימנעו ממשפטים כמו "אמרתי לך", "אם רק היית מקשיב לי זה לא היה קורה" ודומיהם. בזמן רגוע אפשר לדבר ולחשוב יחד איך למנוע ממה שקרה לחזור על עצמו.
חשוב להימנע מלשים תוויות על הילד, ולזכור שאין ילד שהוא רק עקשן, לא אחראי, לא מקשיב וכן הלאה. זו אולי התנהגות נקודתית שאפשר לשפר, וחשוב לשים את הפוקוס על ההתנהגויות שאנחנו רוצים להעצים. חשוב לזכור שהדברים שאנחנו אומרים על הילדים שלנו, התוויות שאנחנו מדביקים עליהם, הופכות פעמים רבות לנבואה שמגשימה את עצמה.
7) להמתין לפני תגובה: קשה לנו לראות את הילדים שלנו טועים, שופכים, מפילים ומבלגנים. כשזה קורה, אנחנו מגיבים בתסכול או בכעס באמירות כמו "שוב שפכת את המים?", "אתה תמיד עושה בלגן!" ועוד.
ההערות האלה מנמיכות את הילד ובמקרים רבים מובילות אותו להימנע מלעשות, כדי לא לטעות.
לפני שמתבטאים כך – עצרו ואפשרו לילד לתקן את הטעות, בעצמו או בעזרתכם ("אתה צריך עזרה? בוא ננגב יחד מה שנשפך"), עם הרבה אמפתיה. המסקנה חד משמעית , לשפה , למילים ולצורת התגובה שלנו יש השפעה . מזל שאפשר לשנות את זה כל הזמן .
