מאז העסק והחיים החדשים שלי אני נושכת את החיים . ביום שלישי הייתי עסוקה ממש אבל מרוב כאב לא הצלחתי לסיים את השיעור בלימודים, הכאב לא היה ממוקד וחשבתי שזו סתם מגרנה, פשוט פרשתי לישון . ביום רביעי כבר הרגשתי ממש כאב אבל זה לא היה חלק מהשגרה והמשימות אז לקחתי אופטלגין . בלילה קמתי , כמה פעמים, יושבת על רצפת המקלחת ומייללת . כשקמתי למחרת , סהר מלכה הגדולה שלי, אמרה לי שהלחי שלי נפוחה , קצת , לא הסתכלתי במראה. בצהרים כבר ראיתי, לא את עצמי , אלא כוכבים . הבנתי שלא בטוח שאלך לראות את מופע הסטנדאפ שהתכוונתי לראות הערב. יללתי קצת בתלונות לחברותי שהיתי אמורה לפגוש . והלחי המשיכה להתנפח . מישהו אמר סלפי ?
לא ישנתי כל הלילה ובבוקר עברתי תהליך ניקוז כואב נורא אצל רופא חירום .
אבל מה בכל זאת יצא חיובי , מה יכולתי כבר לקבל מהמצב התאכלס חרא הזה: ♥ גיליתי ונהניתי מהחמלה של בעלי , שישב והחזיק לי את היד וליטף כשהוא חסר אונים . ♥ מהבאסה על ביטול הכרטיס הבנתי שאני ממש רוצה זמן חברות , ושזה חסר לי – קיבלתי החלטה שזה הולך להיכנס לחיי ♥ יש בי כוח להתמודד עם כל דבר ♥ הבנות שלי יכולות להיות קצת יותר עצמאיות , וקצת יותר להעסיק את עצמן . ♥ נחמד לפעמים לפסל בבצק פלידו ואני אפילו לא רעה בזה (ניסיתי להעסיק את הבנות בזמן הכאבים) ♥ יש לי רופאת שינים שמטפלת בי במלוא האהבה והאכפתיות , ואני שמחה שבחרתי בה, למרות העלויות הכבדות שאני משלמת על טיפולי השיניים בפרטי, הכל שווה כשהיא דואגת לשלומי מהחופשה שלה בדרום . (צריכות המלצה מוזמנות לפנות אלי – לרופאה , לא לחופשה ) ♥הבנתי שלא אתן בנות שלי להגיע למצב הזה , גם אם הן יצטרכו רופא מיוחד שיעזור להן לטפל בשיניים בעתיד . לא ממליצה לכן להגיע למצב הזה אבל כשכן , יש מלא תובנות ותודות שאפשר לכתוב על כך , והן תרופה לכל דבר .
