עדן היתה שכירה עם חלומות גדולים ,
נפגשנו במסגרת לעצמאיות כשהכי היא רצתה זה לעשות עוד כסף ולחיות ברווחה.
במסגרת העבודה שלה היא סבלה מבוס ממורמר אבל חונכה שמקום יציב זו התשובה לבעלת משפחה.
היא פחדה,
פחדה לעשות כל צעד שונה ממה שהיא רגילה.
את הצמיד שלה "הכל נכון לי" בחרה מתוך ההבנה שלה מעיניה שעליה להסתדר עם מה שיש ,
שהכל נכון פירושו לקבל את המצב כמו שהוא.
למה שקרה בפועל היא לא ציפתה.
כחודש אחרי , באחד מהימים התעמרה בה אחת העובדות ,
הן רבו והתווכחו , וזה כל כך הפריע לעדן שזו קבעה פגישה עם המנהל הבכיר בחברה – לשטח בפניו את המצוקה שלה.
במשרד , על הכיסא , ובלי שתכננה ,
ליטפה את הצמיד והודיעה שהיא מתפטרת .
בראש מורם , שיחררה את הכבלים והחליטה שנכון לה לצאת לדרך גם אם היא לא ברורה.
בהפתעה גמורה ברגע שיצאה מהמשרד ,
נפתח הצמיד ונפל לרגליה.
היום עדן חופשיה , מצאה תחום שהיא אוהבת להשתכר ממנו ,
מטיילת בעולם ונהנת מהמשפחה שלה.
היא נוטלת הזדמנויות שנקרות בדרכה בהבנה שהכל נכון לה.
קל , לא תמיד, אבל טוב , בכל רגע.
ומה איתך ?