בעיני ניסים הם ענין יומיומי.
כמו נבט קטן שיוצא ברחוב בין המרצפות, או מילה ראשונה של תינוק.
המדע בפני עצמו הוא נס .
היכולת שלנו לחקור , לבדוק ולהעמיק לרמות התא – מדהים .
אחד הניסים של חיי ללא ספק הייתה הבנת הכוח שבמילים,
בדרך היו עוד כמה, עוד נדבר עליהם.
אמטו מסרו, דוקטור ברפואה אלטרנטיבית - יפני מטורף (אחרת איך חשב על זה בכלל), החליט לבדוק איך מולקולות המים מגיבות לדברים.
מאיפה עלה לו הרעיון אין לי מושג, אבל מה שגילה שינה מאוד את ההסתכלות היחסית למים.
מסרו לקח כלי מים ורשם עליהם מילים שונות, על חלק מילים יפות כמו אהבה, שמחה , תקווה , ועל השאר מילים כבדות כמו שנאה , קנאה , עצב.
לאחר מספר ימים הוא שלח את המבחנות להקפאה במינוס 25 , ומשם אל מתחת עיני המקרוסקופ.
מה שגילה היה כי המולקולות במים עם המילים החיוביות קפאו בצורות יפות ומשלמות. בסגנון פתיתי השלג של דיסני, אם את חובבת הזאנר.
לעומתן המולקולות במים עם המילים השליליות התקשו לקפוא, והצורות הן היו מלאות בועות ועוויתו.
ניסוי דומה הוא ערך שוב עם מים שהגיעו ממקומות מלאי מלחמה אל מול מים ממקורות טהורים ושלווים. התוצאה זהה .
ואנחנו ? אנחנו 70%מים .
הוא הוציא ספר מלא תמונות מרגשות , שממש לא ניתן להשיג עכשיו (אם יש למישהי אשמח).
מדענים רבים פקפקו במחקר מאחר והוא נעשה בתנאי פחות סטריליים ממעבדות ניסוי גבוהות. אם זאת עם השנים נערכו מחקרים במסגרות מדעיות יותר שמוכיחות כי המים זוכרים כל מיני דברים מן העבר של גופנו.
יש עוד סיבות רבות שהן בגד נס בעיני בהשפעות המילים על חיינו , עוד אכתוב עליהן בהמשך , אבל השאלה שמענינת אותי עכשיו , את מאמינה למחקר של מסרו ? מחכה לשמוע בתגובה .